את המצלמה הראשונה שלו קיבל גולדשטיין בגיל 14, ומאז הוא לא מפסיק לצלם וליצור אומנות. בצילומי האופנה המהפנטים שלו ניתן לזהות את סגנונו הייחודי המשלב בין המציאות לתחושת חלום.
מתי התחלת לעסוק בצילום, מתי רכשת את המצלמה הראשונה שלך?
התחלתי לעסוק בצילום כשהייתי בערך בן 14, הייתה לנו מצלמה דיגיטלית קטנה בבית ואחרי שהוכחתי רצינות ההורים שלי קנו לי את המצלמה הראשונה שלי ועשו איתי עסקה - על כל שקל שארוויח מצילום הם ישקיעו שקל נוסף. ככה התחלתי לעבוד, היה לי ממש עסק קטן והחברות מבית הספר היו באות להצטלם אצלי אחרי הלימודים. עם לו״ז מסודר ומחירון, צרבתי את התמונות הערוכות על דיסק ובכסף שהרווחתי קניתי ציוד צילום.
האם ניתן להצביע על סגנון המאפיין את עבודות הצילום שלך?
עם סגנון אני חושב שזה תמיד תהליך של חיפוש, ואני חושב שכצלם אתה חייב להיות מגוון ולדעת לשנות ולהשתנות כל הזמן. מישהו קרוב פעם אמר לי שיש בצילומים שלי הרגשה של ״נעם״, והאמת שהתחברתי לזה. אני מנסה ליצור בצילומים שלי תחושה של חלום, אני אוהב שהדמויות שלי הן קצת מעולם אחר גם אם הצילום עצמו הוא פשוט ונקי.
"דוגמנים ודוגמניות הם לא בובות ראווה. כשאני מצלם אדם אני חייב להתייחס לאופי ולאיכויות שהוא מביא איתו."
מהי תמונה מושלמת בעינייך?
בעיניי תמונת אופנה מושלמת היא תמונה שמצליחה לספר סיפור. תמיד אהבתי לצלם אנשים ולאופנה יש דרך מאוד מעניינת לספר סיפורים. למדתי שלפעמים ההקפדה על הפרטים הקטנים בביוטי ובסטיילינג כדי שישרתו את הסיפור שלי חשובה יותר מתאורה או מזווית צילום, גם בחירת התמונות מתוך מאות קליקים לפריימים בודדים ומדויקים עושה את ההבדל.
עד כמה יש מקום לספונטניות בצילומים שלך? האם הכל מתוכנן עד הפרט האחרון, או שגם למצולם יש מקום להביא את האמירה שלו?
אני אוהב להיות ספונטני כי יש בזה קסם. גם במקומות שאני מגיע ליום צילום מאוד מתוכנן ומסודר עד הפרט האחרון, הצילום עצמו הוא משוחרר ואני מחפש את הפריימים שלי תוך כדי תנועה, בעיניי זה מה שנותן לתמונות חיים. דוגמנים ודוגמניות הם לא בובות ראווה. כשאני מצלם אדם אני חייב להתייחס לאופי ולאיכויות שהוא מביא איתו. יש אחד שהוא יותר קשוח, אחת שהיא יותר שחקנית ואפשר להלביש עליה דמויות ואחד שצריך פורטרט נקי. אני מוצא את עצמי כל הזמן משתף את הדוגמן או הדוגמנית ברעיונות ושואל לדעתם. דוגמנית טובה היא אשת מקצוע על הסט לכל דבר ועניין, וככה זה צריך להיות.
מה דעתך על ריטושים ופוטושופ בתמונות אופנה, איפה עובר הגבול?
פוטושופ הוא כלי נהדר ויש בו כלים אומנותיים מדהימים. בריטושים שלי אני מנסה דווקא ליצור תוצאה שקרובה יותר למציאות, כי בעין אנושית לא תמיד אפשר לראות את הקמטוטים הקטנים והנקבוביות שלפעמים נראה במצלמה. אלו ריטושים שאני יכול בהחלט לעשות. אני באופן אישי לא אוהב שינויי היקפים ובכלל עיוותים של הגוף. יש כלים אחרים לזה - יש זוויות מחמיאות יותר ומחמיאות פחות, יש תאורה ויש בגדים. אני משתמש בכל אלה כדי להחמיא, להבליט או להסתיר אבל לא בפוטושופ, ואל תבקשו ממני.
"בשביל לעשות אומנות טובה צריך למצוא אנשים טובים, צריך לב פתוח, ראש יצירתי וסביבה שאפשר להתפתח וליצור בה."
יש הטוענים שבעידן הטלפונים הניידים המתוחכמים כל אחד יכול להיות צלם, מה דעתך?
אנחנו חיים בעידן שכולם יכולים להיות צלמים, והכל מהמם. אנשים מצלמים בטלפון תמונות מעולות. אבל זה לא תחליף לצלם אופנה. יש משמעות לעבודה שלי כצלם: בהחלטות ובתהליכים שקורים עוד לפני שאני מרים את המצלמה, בתכנון יום הצילום, בבחירת אנשי הצוות, בעבודה עם המצולם, בהקפדה ובתשומת לב לפרטים הקטנים, בעריכת צבע ובחירת תמונות. זה עולם שלם של אסתטיקה, אני לא חושב שיש טלפון וגם לא מצלמה שיכולים להחליף אותי. אז אני לא מפחד, ואם אני יכול אני נותן ללקוחות שלי טיפים כדי שהתמונות שהם מצלמים בעצמם יהיו מוצלחות יותר. באהבה. מי שמגיע להצטלם אצלי כי יש לי מצלמה ופלאשים יכול למצוא את מה שהוא צריך גם במחיר זול יותר.
מה הטיפ הטוב ביותר שלך לצלם ולמצולם כדי להוציא תמונה טובה? האם זו התאורה, ההעמדה, המצלמה?
אני באמת מאמין שבסוף הכל טמון בלהיות בן אדם. בשביל לעשות אומנות טובה צריך למצוא אנשים טובים, צריך לב פתוח, ראש יצירתי וסביבה שאפשר להתפתח וליצור בה. כל אדם שאני פוגש על הסט מגיע מסיפור אחר וזה צריך להיות הבסיס לעבודה. במקרה הזה המטרה לא מקדשת את האמצעים ומי שחושב שהוא יכול לדבר ולהתנהג איך שהוא רוצה לשמחתנו נשאר בחוץ. אף אחד לא רוצה לעבוד ככה יותר. לצערי עדיין יש מי שמרשים לעצמם להחפיץ, להטריד או להשפיל ואני עושה את כל המאמצים שאני יכול כדי לדאוג שיהיה נוח ובטוח אצלי. זה הדבר הכי חשוב והכי אופנתי.
מה נאחל לך לשנת 2024?
כנראה שלפני כמה חודשים הייתה לי תשובה אחרת, אבל היום אני מאחל שנצליח לראות אור בתקופה קשה של חושך. אני מתפלל שכל זה ייגמר ושנראה ימים יפים יותר, שלא נאבד יותר את היקרים לנו מכל, ושהרוע הבלתי נתפס שאנחנו עדים לו יימחק מעל פני האדמה. שנחיה בביטחון מלא, שנעבוד ונתפרנס, שנאהב ונתחבק, שנצחק עד שתכאב הבטן ושהאור ינצח. זה כל מה שאנחנו רוצים.